• שיתוף אחרים בתחושות ובמחשבות. השיתוף עשוי להביא להקלה כיוון שדיבור על הפחדים הופך אותם לאנושיים ולנורמאליים, בעודהימנעות מדיבור עלולה להעצים את הפחדים והדאגות.
  • הימצאות בחברה. סביבה תומכת ומבינה מעניקה לנו ביטחון ורוגע, שכן אנחנו מרגישים שאיננו לבד בהתמודדות מול הלחץ
  • עיסוק בדברים שמעניינים אתכם ומעסיקים את המחשבות שלכם, כמו צפייה בסרטים, קריאה, שיחות חברתיות, בילויים, הכנת אוכל, עבודות יד, טיפול בבעלי חיים
  • כתיבה ותיאור של רגשות. כתיבה עשויה להקל על העומס הרגשי ולשחרר מעט ממנו. אפשר לתת ביטוי לתחושות גם באמצעי הבעה אחרים כמו ציורים או מוסיקה
  • ביצוע תרגילי הרפייה, כמו נשימות עמוקות או דמיון מודרך בו אתם מדמיינים מקומות ומצבים שמרגיעים אתכם
  • במקרה של ילדים כדאי: להקשיב לילדים ולשאול אותם איך הם מרגישים. שנית, כדאי לשתף את הילדים במתרחש. תנו להם מידע אמין, אפילו לילדים בני שלוש. התאימו את כמות המידע ואופן ההגשה שלו לרמה של הילד, אך הקפידו לא להבטיח דברים שאין אפשרות לקיים אותם. לבסוף, העסיקו את הילדים בכל עיסוק שמעניין אותם (ציור, משחק וכו')